חוק ירקס-דודסון: למה כלב מוצף לא לומד

ב-1908 פרסמו רוברט ירקס וג'ון דודסון מאוניברסיטת הרווארד מחקר על הקשר בין עוצמת גירוי למהירות הלמידה. מהמחקר הזה נולד הרעיון המוכר שיש רמת עוררות אופטימלית ללמידה: מעט מדי פוגע, והרבה מדי פוגע עוד יותר.

כל מי שגר עם כלב מכיר את זה. בבית הכלב יודע לשבת, לחכות ולבוא. ברחוב, מול כלב אחר או מול אורחים, הוא כאילו שכח הכול. ברוב המקרים הוא לא שכח. הוא פשוט במצב שבו קשה לו מאוד לקלוט ולבצע.

מה עשו ירקס ודודסון

החוקרים עבדו עם זן של עכברים הידוע בשם "עכברים רוקדים". העכברים היו צריכים ללמוד לבחור בין שני תאים, אחד בהיר ואחד כהה, וקיבלו מכת חשמל חלשה כשבחרו בתא הלא נכון. החוקרים שינו את עוצמת המכה ומדדו כמה מהר העכברים לומדים.

בהבחנה קלה בין התאים, עוצמה חזקה יותר הובילה ללמידה מהירה יותר. בהבחנה קשה, הלמידה הטובה ביותר הייתה דווקא בעוצמה בינונית, ובעוצמה גבוהה הלמידה נפגעה.

איך זה הפך ל"U ההפוך"

בשנים שאחרי, הממצא הורחב והפך לעיקרון כללי על עוררות וביצועים: עקומה בצורת U הפוכה, שבה הביצועים הכי טובים ברמת עוררות בינונית. חשוב לדעת שהמחקר המקורי עסק בעוצמת גירוי ובקושי של משימה, וההכללה לעוררות באה מאוחר יותר. ובכל זאת, כעיקרון עבודה הוא שימושי מאוד, במיוחד כשהמשימה קשה לכלב.

עוררות גבוהה מדי

כלב מוצף, מתוח או מאוד נרגש מתקשה לעבד מידע. סימנים נפוצים: נשימה מהירה, משיכה חזקה, חוסר יכולת לקחת אוכל, תגובה מוגזמת לכל רעש, או חוסר תגובה לשם שלו. במצב כזה אין טעם להעלות את הקושי. קודם צריך להוריד את העוררות.

• להגדיל מרחק מהגירוי שמעורר את הכלב.
• לקצר את האימון ולחזור למשימה קלה שהכלב מצליח בה.
• לתת הפסקה וזמן להירגע לפני שממשיכים.
• לבנות את הקושי בהדרגה, צעד קטן בכל פעם.

עוררות נמוכה מדי

גם המצב ההפוך פוגע בלמידה. כלב משועמם, עייף או לא מעוניין לא באמת נמצא באימון. כאן עוזרים משחק קצר לפני העבודה, תגמול בעל ערך גבוה יותר, תנועה ושינוי קצב.

השורה התחתונה

לפני שמחליטים שהכלב "לא מבין" או "לא מקשיב", כדאי לשאול באיזו רמת עוררות הוא נמצא. כשמתאימים את הסביבה ואת הקושי למצב של הכלב, הלמידה חוזרת. כלב שמגיע למצב מוצף לעיתים קרובות יכול להיעזר בטיפול התנהגותי.

מקורות

• Yerkes, R. M., & Dodson, J. D. (1908). The relation of strength of stimulus to rapidity of habit-formation. Journal of Comparative Neurology and Psychology, 18(5), 459-482.
• Teigen, K. H. (1994). Yerkes-Dodson: A law for all seasons. Theory & Psychology, 4(4), 525-547.