אמונה טפלה אצל יונים: הניסוי של סקינר (1948) ומה הוא מלמד על חיזוק

ב-1948 פרסם ב. פ. סקינר ניסוי קצר ומפורסם: יונים קיבלו אוכל במרווחים קבועים, בלי שום קשר למה שעשו, ורובן פיתחו "טקס" קבוע כאילו הוא זה שמביא את האוכל. הניסוי מראה כמה קל לחזק התנהגות במקרה, וכמה קשה אחר כך להעלים אותה.

הניסוי

סקינר הפחית את משקלן של שמונה יונים לכ-75 אחוז ממשקלן הרגיל, כדי שיהיו רעבות באופן יציב. כל יונה הוכנסה לכלוב ניסוי לכמה דקות ביום, ומתקן אוכל הופעל כל 15 שניות, בלי קשר להתנהגות שלה.

אצל שש מתוך שמונה היונים התפתחה התנהגות ברורה וחוזרת. יונה אחת הסתובבה נגד כיוון השעון בין הגשה להגשה. אחרת דחפה את הראש לאחת הפינות העליונות של הכלוב. שלישית פיתחה תנועה של הרמת ראש, כאילו היא מרימה מוט בלתי נראה. שתיים פיתחו תנועת מטוטלת של הראש והגוף.

איך זה קורה

לפי ההסבר של סקינר, היונה עושה משהו בדיוק ברגע שהאוכל מופיע. האוכל מחזק את מה שהיא עשתה באותו רגע, והיא נוטה לחזור על זה. כשהאוכל מגיע שוב בזמן שהיא חוזרת על אותה תנועה, הקשר מתחזק עוד. ככל שהמרווח בין ההגשות קצר יותר, התהליך מהיר יותר.

מה קרה כשהאוכל הפסיק

כשהמתקן הפסיק לפעול, ההתנהגות לא נעלמה מיד. אצל יונה אחת נספרו יותר מ-10,000 חזרות על התנועה לפני שההתנהגות כמעט נעלמה. כשהמתקן חזר לפעול, התנועה חזרה במהירות.

הסבר נוסף שהגיע אחר כך

ב-1971 חזרו Staddon ו-Simmelhag על ניסוי דומה בצורה מפורטת יותר. הם מצאו שחלק מההתנהגויות קשורות פחות למקרה ויותר לציפייה לאוכל, כמו ניקור ליד מתקן האוכל ככל שמתקרב זמן ההגשה. המסקנה המקובלת היום היא ששני התהליכים פועלים יחד: חיזוק מקרי והתנהגות טבעית של ציפייה.

מה זה אומר לאילוף כלבים

כלבים לומדים כל הזמן, גם כשאנחנו לא מתכוונים ללמד. אם הכלב נובח ובאותו רגע מישהו פותח את הדלת, הנביחה קיבלה חיזוק. אם הכלב מבקש אוכל ליד השולחן ופעם בכמה ארוחות נופל לו משהו, הבקשה מקבלת חיזוק לא קבוע, וחיזוק כזה הוא מהחזקים שיש.

אותו עיקרון עובד גם לטובתנו. בשלב הלמידה הראשון מתגמלים כמעט כל ביצוע, כדי שהכלב יבין מה מבקשים. כשהתרגיל כבר מובן, עוברים בהדרגה לתגמול לא קבוע, וההתנהגות נעשית עמידה יותר לאורך זמן.

על ההבדל בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית, קראו גם את הדף על פבלוב והרפלקס המותנה.

מקורות

• Skinner, B. F. (1948). "Superstition" in the pigeon. Journal of Experimental Psychology, 38(2), 168-172.
• Staddon, J. E. R., & Simmelhag, V. L. (1971). The "superstition" experiment: A reexamination of its implications for the principles of adaptive behavior. Psychological Review, 78(1), 3-43.
• Ferster, C. B., & Skinner, B. F. (1957). Schedules of Reinforcement. Appleton-Century-Crofts.