ניסוי שועלי הכסף של בליאייב: מה ברירה לפי אופי עושה לבעל חיים

ב-1959 התחיל הגנטיקאי הסובייטי דמיטרי בליאייב ניסוי שנמשך עשרות שנים. הוא ברר שועלי כסף לפי קריטריון אחד בלבד, כמה הם רגועים וידידותיים כלפי אדם, ובדק מה קורה לאורך הדורות. התוצאות עזרו להבין איך ייתכן שזאב הפך לכלב.

הרקע

בליאייב שם לב שבעלי חיים מבויתים רבים חולקים תכונות דומות, גם כשאין קשר ביניהם: כתמים לבנים בפרווה, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל ועונות רבייה שונות מאלה של המינים בטבע. ההשערה שלו הייתה שהגורם המשותף הוא ברירה להתנהגות, ובעיקר לנוחות במגע עם אדם, ושהשינויים האחרים מגיעים יחד עם הברירה הזו.

הניסוי התנהל במכון לציטולוגיה וגנטיקה בנובוסיבירסק שבסיביר. אחרי מותו של בליאייב ב-1985 המשיכה אותו ליודמילה טרוט, שעבדה לצידו שנים רבות.

איך נבנה הניסוי

לפי טרוט, הקבוצה הראשונה כללה 30 זכרים ו-100 נקבות מחוות פרווה מסחרית. בכל דור נבדקה התגובה של הגורים לאדם, ורק החלק הרגוע והידידותי ביותר הורשה להתרבות: בערך 4 עד 5 אחוזים מהזכרים וכ-20 אחוז מהנקבות. השועלים לא אולפו, והמגע איתם הוגבל לבדיקות, כדי שהשינוי ישקף תורשה ולא למידה.

מה קרה לאורך הדורות

כבר אחרי דורות ספורים הופיעו שועלים שמכשכשים בזנב ומתקרבים לאדם. החוקרים יצרו קטגוריה בשם "אליטה" לשועלים שמחפשים קשר באופן פעיל, מייללים לתשומת לב, מרחרחים ומלקקים כמו גורי כלבים. לפי טרוט, בדור העשירי כ-18 אחוז מהגורים היו באליטה, בדור העשרים כ-35 אחוז, ובהמשך רוב הגורים.

במקביל הופיעו שינויים שאיש לא ברר אליהם: כתמים לבנים בפרווה, אוזניים שנשארו שמוטות זמן רב יותר, זנבות מסולסלים ובהמשך גם שינויים במבנה הגולגולת. נמצאו גם הבדלים הורמונליים, כולל רמות נמוכות יותר של הורמוני דחק ורמות גבוהות יותר של סרוטונין במוח, בהשוואה לשועלים שלא נבררו.

בהמשך נוצר גם קו של שועלים שנבררו בכיוון ההפוך, לתוקפנות כלפי אדם, וההשוואה בין הקווים משמשת עד היום למחקר גנטי.

מה זה מלמד על כלבים

הניסוי מראה שהיחס לאדם מושפע מאוד מגנטיקה, ושברירה לפי התנהגות יכולה לשנות בעל חיים מהר יחסית. זה עוזר להבין למה כלבים שונים כל כך מזאבים, ולמה גזעים שנבחרו למטרות שונות מתנהגים אחרת.

גנטיקה היא נקודת פתיחה ולא גורל. כלב מגיע עם נטיות, והחוויות שלו, הסוציאליזציה והאילוף בונים עליהן. כשבוחרים גור, או כשמתחילים לעבוד עם כלב, שווה לשאול לא רק "מה אני רוצה ממנו" אלא גם "עם מה הוא הגיע".

על הקשר בין ביות לבין היכולת של כלבים לקרוא אותנו, קראו את המחקר של הר ועמיתיו (2002).

מקורות

• Trut, L. (1999). Early canid domestication: The farm-fox experiment. American Scientist, 87(2), 160-169.
• Belyaev, D. K. (1979). Destabilizing selection as a factor in domestication. Journal of Heredity, 70(5), 301-308.
• Dugatkin, L. A., & Trut, L. (2017). How to Tame a Fox (and Build a Dog). University of Chicago Press.
• Kukekova, A. V., et al. (2018). Red fox genome assembly identifies genomic regions associated with tame and aggressive behaviours. Nature Ecology & Evolution, 2, 1479-1491.