
טכניקות אילוף
לאורך השנים אספתי כלים ולמדתי בכל דרך אפשרית. יש מאלפי כלבים שאוהבים לתת שמות מפוצצים כמו "הגישה ההיברידית" - אני מעדיף בהירות ופשטות.
אני מתאים את טכניקות האילוף בהתאם לכלב והבעלים, למטרות ולקשיים הספציפיים. כל כלב ייחודי וצריך גישה מותאמת אישית.
אילוף מבוסס חטיפים
הטכניקה הכי קלה לכלב ולבעלים להבין. מתאימה במיוחד לכלבים נהגים וגורים צעירים. לרוב הכלבים זה פתרון נכון ופשוט - אילוף חיובי במיטבו.
טכניקת העבודה הנכונה צריכה להיות מבוססת משחק בדומה למשחקי הימורים שרק מדי פעם זוכים, קוראים לזה חיזוק חלקי. בטכניקה הזאת הכלב עובד מתוך צפייה.
אילוף מבוסס משחק
זו טכניקה מורכבת מאוד ותובענית מצד הבעלים. קצת מביכה לתרגול במרכז העיר, אבל מחזקת מאוד את הקשר בין הכלב והבעלים ואינה תלויה בצעצוע או חטיף. במתכונת הזו דורש מחויבות מלאה.
משחק עם הכלב זה סוג של התגוששות עם הכלב - זה יכול להיות מרדף של הכלב אחרינו, סוג פרץ התלהבות שלנו שכולל מגע שמלהיב את הכלב, פרץ התלהבות שלנו על פעולה של הכלב.
אילוף מבוסס יצרים
כדור, פולר, כרית נשיכה - מתאים במיוחד לגזעי עבודה: בלגים, גרמנים, פוינטרים. בטכניקה הזו אנחנו למעשה מנתבים את היצר הפנימי של הכלב ונותנים לו מקום לביטוי.
אם אתם מביאים הביתה כלב מגזע עבודה ולא נותנים לו עבודה, אז הוא ימצא לעצמו עבודה - בעיצוב פנים או אדריכלות נוף
אילוף מבוסס לחץ
זו טכניקה מורכבת מאוד ותובענית מצד הבעלים. קצת מביכה לתרגול במרכז העיר, אבל מחזקת מאוד את הקשר בין הכלב והבעלים ואינה תלויה בצעצוע או חטיף. במתכונת הזו דורש מחויבות מלאה.
משחק עם הכלב זה סוג של התגוששות עם הכלב - זה יכול להיות מרדף של הכלב אחרינו, סוג פרץ התלהבות שלנו שכולל מגע שמלהיב את הכלב, פרץ התלהבות שלנו על פעולה של הכלב.
שפת גוף
טוב, זה מגיע עם סיפור. בירח הדבש שלי נסענו לספארי באפריקה, ויצא לי מספר פעמים לראות קבוצה מעורבת של פילות, קופים, זברות וצבאים. זה מאוד הפתיע אותי - לא הבנתי איך הם נעים בתור קבוצה ואיך הם מתקשרים.
בכל אופן, אנחנו נוסעים על השביל והעדר לפנינו מתחיל לחצות את השביל. ואז אחת הפילות נעמדת מולנו ומסמנת לנו לעצור. איך סימנה, אתם שואלים? ממש כמו משמרת זהב.
נעמדה במבט אלינו מאחורי העדר כך שהיא רואה שכולם עוברים, ומניפה את החדק שלה ומסמנת לעצור. הנהג המשיך להתקדם לכיוון החציה של העדר ואני שואל אותו למה הוא לא עוצר. כנראה שרצה שנראה מקרוב יותר.
והפילה שוב הניפה את החדק וסימנה לנו לעצור, ואני אומר לנהג שיעצור. והוא המשיך להתקדם. ואז הפילה כבר התעצבנה - הרימה את החדק, פרסה את האוזניים שלה וקרעה צעד וחצי קדימה. אז הנהג הבין את המסר ובלם בחוזקה.
ולי נפל האסימון שבעלי חיים מדברים בשפת גוף. זו שפה מאוד ברורה וקלה להבנה, מוגבלת יחסית לבני אדם אבל פשוטה להבין כשמנסים.
גם אנחנו מדברים בשפת גוף, רק שאנחנו כבר פחות מודעים למה שאנחנו אומרים, פחות מודעים לשפת הגוף של אנשים סביבנו.
בטכניקת האילוף של שפת הגוף אני מלמד את הבעלים איך לקרוא ואיך לדבר עם הכלב שלהם. בדרך כלל זה משתלב עם כל הטכניקות האחרות - זה שפה ותקשורת טהורה.
אילוף חיובי בלבד
את טכניקת האילוף הזאת אני שומר למקרים החמורים ביותר. אנשים ומאלפים תמיד מתפלאים שאני אומר את זה, אז אני אסביר.
לגורים לא נכון אילוף חיובי בלבד. חשוב להכין אותם לחיים - לבנות תקשורת נכונה, מה מותר ומה אסור, מה מסוכן ומה לא. לגדל גור זה מספיק תובעני גם בלי הטכניקה הכי תובענית שיש.
באילוף חיובי בלבד אין לך אופציה להעניש את החיה, ועונש זה מסר חד וברור. אם אני אתנהג בצורה מסוימת ואז משהו לא נעים קורה - זה קל וברור לכלב להבין וללמוד. זה מחשל את הכלב ומכין אותו לחיים. בגישה החיובית בלבד אין לנו את האופציה הזאת בכלל.
מתי נכון לעבוד בגישה חיובית בלבד?
כשאין אפשרות אחרת, או כשעובדים עם חיה נטרפת כמו תרנגולת, או עם כלב שלא יכול לקבל ענישה או לא מגיב אליה.
סיפור שושנה - מקרה קיצוני
אחד המקרים הבולטים שעבדתי באילוף חיובי בלבד היה עם הכלבה שושנה. שושנה הייתה כלבה צעירה בת שנה בערך מסוג פטרדייל שעברה תקיפות מצד חתולים בשכונה, ומאז היא אובססיבית לחתולים.
היא לא עושה צרכים בחוץ, היא לא אוכלת, היא לא מתקשרת - היא מחפשת חתולים. הצעתי לה נקניקיה, הצעתי לה אפילו סטייק - לא מעניין אותה. ניסיתי לתקן את שושנה מול החתולים, כלום. שום תגובה, רק חתולים בראש של שושנה.
אז הבנתי שאין ברירה. חזרנו הביתה ובתוך הבית שושנה כלבה אחרת - לומדת, משתפת פעולה, ממש כלבה נהגית.
התוכנית שבניתי :
כל יום מתחילים איתה ברגלי עם קשר עין ונותנים לה אוכל כל זמן שהיא משתפת פעולה. מתחילים לצאת מהבית ברגלי. ברגע ששושנה מפסיקה לאכול - זה אומר שהיא חושבת על חתולים. מסתובבים ומיד חוזרים הביתה. לפחות 8 פעמים ביום.
ביומיים הראשונים הצלחנו לרדת שני מדרגות לפני שהיינו צריכים לחזור הביתה. לקח בערך שבועיים עד שהצלחנו לרדת שתי קומות. עוד שבועיים נוספים עד שהגענו לסוף השביל של הבניין. בסך הכל חודשיים של מסירות מטורפת של הבעלים עד שהגענו למצב ששושנה מתקשרת ברחוב ובטיולים, לוקחת חטיפים ואפשר לתקשר איתה.
אני מזכיר שכמעט כל החודשיים שושנה עשתה צרכים בבית.
האמת על הטכניקה הזאת
הטכניקה הזאת לא פשוטה בכלל אבל לפעמים נחוצה. לצערי יש מאלפי כלבים שרוכבים על השיווק שלה, ובגלל שהבעלים לא מצליחים לעמוד בקושי, המאלפים מותירים את הבעלים בלי תוצאות והמון רגשות אשם שהם לא מספקים לכלב את מה שהוא צריך.
טכניקות אילוף נוספות
קלמר, לוייו , לורינג , שייפיניג אני ארחיב על הטכנקות בהמשך , מה שחשוב זה שאין אמת אחת ואין טכניקה אחת שנכונה לכולם .