אילוף ביגל

אני מאלף כלבים יותר מ-25 שנה, ואם יש גזע אחד שגרם לי להרים טלפון באמצע ארוחת ערב ולהגיד ״אני בא, אני בא" — זה הביגל. כמעט כל טלפון שאני מקבל על ביגל מתחיל באותה מילה: "הוא ברח". פתחתם דלת שנייה, השארתם חלון פתוח בסלון, מישהו הפיל כריך במטבח — והביגל שלכם כבר במרחק שלושה רחובות, עוקב אחרי ריח של נקניקייה מהגריל של השכן.

אני לא בא להגיד לכם שזה גזע קל, כי זה לא. אני בא להגיד לכם שהביגל שלכם לא עקשן, לא טיפש ולא מנסה להתנקם בכם. יש לו 300 מיליון קולטני ריח באף (לבני אדם יש 5-6 מיליון, אם תהיתם), וכל שנייה בחיים שלו הוא מעבד מידע ריחני שאנחנו אפילו לא מסוגלים לדמיין. העבודה שלי היא לא להילחם באף הזה — אלא לעבוד איתו. ואני עושה את זה בבית שלכם, בטיול שלכם, בסביבה האמיתית שבה הבעיות קורות.

מה באמת מניע ביגל

הביגל שייך לקבוצה 6 של ה־FCI — כלבי ריח שנועדו לרוץ קילומטרים אחרי עקבות בשטח. הוא פותח ככלב ציד שמתריע בקול עמוק (בריום) כשהציד נמצא. כל התכונות שמתסכלות אתכם — חוסר ריכוז, נטייה לברוח, נביחות, אגירת אוכל — הן בדיוק התכונות שהפכו אותו לכלב ציד מעולה לפני 300 שנה.

הנה מה שאף אחד לא אומר לכם על ביגל: דחף הטריפה והציד שלו גבוהים מאוד (הם לא ילחמו על זה, אבל ירדפו אחרי זה עד שהם יתעייפו), דחף השליטה והטריטוריאליות נמוכים מאוד (ביגל לא שומר על הבית — הוא יקבל פורץ בזנב מכשכש), ויכולת ההכלה הרגשית שלו נמוכה כשהוא מריח משהו מעניין. חברתית הוא כלב להקה טיפוסי — חי בקבוצה, סובל מבדידות, מצוין עם ילדים ועם כלבים אחרים. הוא לא נלחם, הוא לא שומר, הוא לא שולט. הוא פשוט רץ עם האף שלו.

ופה בדיוק הבעיה: אילוף רגיל לא עובד על ביגל באותה צורה. פקודת "שב" ו"בוא" שאתם מתאמנים בסלון — הוא יבצע מצוין. תצאו החוצה, ויהיה ריח של חתולה על העמוד, והפקודה נעלמה מהעולם. לא בגלל שהוא סורר. בגלל שהאף שלו חזק יותר מכל פקודה שלמד. לכן אני לא מתחיל באילוף ביגל בפקודות — אני מתחיל בלבנות מערכת שבה הריח עובד בשבילי, לא נגדי.

ארבע הבעיות שאני פוגש אצל כמעט כל ביגל

איך אני עובד עם ביגלים ספציפית

אני מגיע אליכם הביתה. תמיד. כי אצל ביגל, 90% מהבעיות מתחילות בבית — גישה למטבח, דלתות שנפתחות, חלונות שמושארים פתוחים, ילדים שמאכילים אותו מתחת לשולחן. אני יושב עם כל המשפחה, מסתכל על השגרה, ומגדיר מחדש את המרחב. עם ביגל אין מקום ל"קצת" ו"לפעמים" — הכל חייב להיות עקבי, כי ביגל לומד דרך ניסוי וטעייה, והוא לא מוותר לעולם.

אני משתמש בשיטת "Always Be Cool" — כי ביגל לא מגיב טוב ללחץ. אם תהיו מתוחים, הוא יתעלם. הוא פשוט עסוק מדי. אני מלמד אתכם להיות רגועים וממוקדים, ואז להפוך את עצמכם למעניינים יותר מכל ריח בסביבה. זה נשמע בלתי אפשרי, אבל עם החטיף הנכון, התזמון הנכון והעקביות — זה עובד. 300 מיליון קולטני ריח לא מבטלים את הרעב, ואת הנקודה הזאת אני מנצל.

הדגש הכי גדול שלי בעבודה עם ביגל הוא עבודת ריח ככלי אילוף, לא כפעילות נפרדת. אני לא לוקח אתכם למגרש כדי לעשות "ספורט". אני מלמד אתכם להשתמש במנה היומית של הכלב כדי לבנות אצלו מיקוד, רוגע, ויכולת עבודה לצידכם. אחרי 3-4 שיעורים פרטיים רוב הבעיות כבר בשליטה. אם הגעתם עם בעיה עמוקה יותר כמו חרדת נטישה או תגובתיות אמיתית — זה כבר טיפול התנהגותי ואנחנו ניגשים אחרת לגמרי. את המחירים תוכלו לראות בעמוד המחירים.

אם הבאתם עכשיו גור ביגל

יש לכם הזדמנות שלא תחזור. גור ביגל הוא כמו ספוג — הוא סופג הכל, אבל הוא גם מתחיל לפתח את הרגלי הריח שלו כבר בגיל 8 שבועות. שלושה דברים שאני מבקש להתחיל מהיום הראשון: הרגל עין — להרגיל אותו שכשהוא מסתכל עליכם הוא מקבל משהו טוב, לפני שהאף משתלט; הרגל מקום — מיטה קבועה שאליה הוא הולך כשצריך להירגע; והרגל פח — להרחיק לגמרי מהישג יד מהיום הראשון, כי גור ביגל ילמד תוך יומיים לפתוח פחים.

חיברות בין 8 ל-16 שבועות חיוני במיוחד לביגל. חשוף אותו לאנשים, לילדים, לרעשים, לרצפות חלקות, ולכלבים בוגרים ורגועים. ככל שתתנו לו יותר חוויות בגיל הרך, כך יהיה לו קל יותר לווסת את עצמו כבוגר. הרחבתי על כל שלב גיל במדריך אילוף גורים, ורשימת חשיפות מסודרת נמצאת ברשימת החיברות לגור חדש.

עוד דבר קטן אבל קריטי: אל תתנו לגור ביגל שלכם לפתח הרגלי חיפוש בדרכים לא רצויות. הגבילו את המרחב שלו בהתחלה. חדר אחד, ואז שניים. אל תתנו לו לשוטט בכל הבית לפני שהוא מבין מה מותר ומה אסור. ביגל שמקבל את כל הבית בגיל 10 שבועות יגדל לחשוב שהכל שייך לו, ואז תצטרכו לסגת אחורה — וזה קשה פי שלוש.

שאלות נפוצות על אילוף ביגל