השאלה "רק חיובי או מסורתי" היא מלכודת שיווקית.
בעלים מגיעים אליי אחרי שקראו באינטרנט שצריך רק חטיפים, או אחרי שפגשו מאלף שמדבר רק בכוח ודומיננטיות. שני הצדדים נשמעים בטוחים בעצמם. שניהם יכולים להחטיא את הכלב שלכם.
אחרי 25 שנה בשטח, העמדה שלי פשוטה יותר: חיזוק חיובי הוא כלי. תיקון מבוקר הוא כלי. המטרה היא להכין את הכלב לחיים. לא להוכיח נאמנות למחנה.
מה אנשים מתכוונים כשהם אומרים "אילוף חיובי"
בדרך כלל הם מתכוונים לחיזוק של התנהגות רצויה: חטיף, משחק, שבח, גישה לכלב דרך מה שעובד לו. זה חשוב. אני משתמש בזה כל היום. כלב שעשה נכון צריך לדעת שעשה נכון.
הבעיה מתחילה כש"חיובי" הופך ל"חיובי בלבד" כאידאולוגיה.
כי בעולם האמיתי: לא לכל בית יש שלוש שעות ביום לפרוק אנרגיה בחוץ. לא תמיד אפשר למנוע הצפה של גירויים. לא לכל כלב יש מוטיבציה גבוהה לאוכל. יש רגעים שצריך מסר ברור של "לא", לא עוד משא ומתן עם חטיף.
הגישה החיובית בלבד נאמנה לפעמים לגישה יותר מאשר לכלב. היא פחות גמישה. היא מתקשה להתאים בין כלב רך לכלב שצריך מסגרת חזקה. ואז הבעלים מרגישים אשמים: "כנראה שאני לא עושה את זה נכון". הרבה פעמים הבעיה היא לא בבעלים. השיטה לבדה לא מספיקה למציאות שלהם.
מה אנשים מתכוונים כשהם אומרים "אילוף מסורתי"
לפעמים הם מתכוונים למשמעת, גבולות, ובהירות. זה לגיטימי.
לפעמים הם מתכוונים לדומיננטיות ישנה: לשבור, להפחיד, "להראות מי האלפא". זה לא מה שאני מוכר, וזה לא מה שמכין כלב לחיים טובים.
מאוזן זה לא מילה מכובסת לכוח. מאוזן אומר שיש ארגז כלים, ויש שיקול דעת.
מה שאני לא ממליץ
- מאלף שעובד אותו דבר עם כל הכלבים.
- מאלף ששם קולר אלקטרוני על כל כלב.
- מאלף שעובד חיובי בלבד על כל כלב.
בשלושת המקרים הטכניקה יושבת מעל הכלב. יש כלב שצריך יותר מסגרת. יש כלב שצריך יותר רוך. הכלב קובע את היחס, לא הסלוגן באתר.
שליטה זה לא כפייה
שליטה אצל בעלים היא היכולת לכוון, להנחות, לבקש, ולעצור התנהגות מסוכנת. שליטה זה לא למשוך סתם, לא לצעוק מסביב לשעון, ולא "לנצח" את הכלב.
תקשורת זה שפה משותפת: אתם מבינים אותו, הוא מבין אתכם, ואפשר לפתור גם מצבים חדשים.
אתם מובילים. הכלב אינו שותף עסקי שמקבל מחצית מההחלטות. כשמעמיסים עליו יותר מדי אחריות, מקבלים הרבה פעמים כלב חרד שמחפש מי מחליט פה.
מה נראה בשטח, בלי סיסמאות
משיכה ברצועה לא נפתרת רק בכוח, וגם לא תמיד רק בחטיף רחוק מהמציאות. קודם כל צריך תקשורת רצועה. כשהמסר ברור, הכלב מפסיק לחנוק את עצמו כי משיכה מפסיקה להשתלם, והליכה נכונה כן.
קפיצה על אורחים מגיעה הרבה פעמים מאינסטינקט ומחיזוק של תשומת לב. מנתבים: ארבע על הרצפה מקבלות יחס. קפיצה לא.
נביחות הן בעיה אמיתית. לא רק חומר לפודקאסט. מטפלים לפי הסיבה, ולפעמים גם דרך הסימפטום כי הבית מתפרק. התעלמות ואז כניעה מלמדת: תהיה עקשן ותנצח.
וכלבים לומדים מהר כשהמסר עקבי. אם אין שינוי משמעותי תוך שלושה ימים, בדרך כלל המסר לא עובר נכון. לא אוטומטית "הכלב עקשן", ולא אוטומטית "בוגר אז לוקח יותר זמן".
איך זה נשמע אצלי בשיחה עם לקוח
"אני מבין למה אתם לא רוצים להיות אכזריים. זה אומר שאכפת לכם."
האכזריות האמיתית בעיניי היא לחסוך מהכלב כל קושי, לא להכין אותו לחיים, ואז למסור אותו כשהוא כבר בלתי נסבל. גבול ברור זה לא התעללות. כמו שאמא לא נותנת לילד לרוץ לכביש, וגם לא מציעה לו סוכרייה במקום להגיד לא.
מצד שני, מי שבא עם כוח בלי הבנה גם מפספס. כלב מבולבל ומפוחד הוא לא כלב מוכן לחיים. הוא כלב ששרד את האילוף.
לכן אני לא נכנס למלחמת מחנות באינטרנט. אני שואל מה הכלב צריך, מה הבית יכול ליישם, ואיזה כלים באמת יפתרו את הבעיה.
גור ובוגר באותה מסגרת חשיבה
עם גור מתחילים מוקדם כי הוא לומד כל הזמן, גם בלי שתכננתם.
עם בוגר לא אומרים אוטומטית "ייקח יותר זמן כי הוא מבוגר". כשהמסר ברור, כלבים לומדים מהר. יש הרגלים ישנים, אבל הגיל לבד לא תירוץ לעצירה.
אז מה לבחור
אל תבחרו מחנה. בחרו מאלף.
שאלו:
- האם הוא אוסף נתונים על הבית והכלב לפני שהוא מוכר שיטה?
- האם הוא מסביר למה, לא רק זורק תרגילים?
- האם יש לו יותר מכלי אחד, והוא יודע מתי לא להשתמש בכלי?
- האם אתם מרגישים שהוא מדבר אליכם בסבלנות, בלי למכור רגשות אשם?
- האם המטרה שלו היא להכין את הכלב לחיים שלכם, לא להוכיח שהוא "הכי חיובי" או "הכי קשוח"?
חיזוק חיובי: כן, ככלי.
תיקון מבוקר: כן, כשצריך.
אותה שיטה לכל כלב: לא.
להכין את הכלב לחיים: כן. זה העיקר.
שאלות נפוצות
רוצים מאלף שמתאים את השיטה לכלב?
שיחת הכרות ראשונית. בלי לחץ ובלי התחייבות.
צרו קשר עכשיו