נשיכת כלב מתרחשת בשנייה. הילדים משחקים, האורח נכנס, שני כלבים רבים, ופתאום יש דם.הדבר הראשון שעושים: מפרידים בלי להיפגע. לא מושכים ביד, לא צועקים, לא נכנסים בין הכלבים. מרימים את הרגליים האחוריות של הכלב הנושך (מריצה) או שופכים מים קרים על הראש של שניהם. אחרי ההפרדה, בודקים את הפציעה: שטחית? עמוקה? מדממת? מפעילים לחץ ישיר עם גזה נקייה, שוטפים במים וסבון, והולכים למיון אם העור נפרץ. אני אייל קליין, מאלף כלבים 25 שנה ברמת השרון והסביבה, ופגשתי נשיכות רבות, משריטה קטנה ועד פציעות שדרשו ניתוח. רוב הנשיכות ניתנות למניעה, וכשהן קורות, ההחלטה שלכם ב-10 השניות הראשונות קובעת אם יהיה סיפור קטן או סיפור גדול.
מה עושים ב-10 השניות הראשונות?
תגידו שאתם בגינה, או בסלון, והנשיכה קרתה. הנטייה הטבעית היא לזנק פנימה, לצעוק, למשוך את הכלב.תעצרו. תחשבו.
שלב 1: להפריד בלי להיפגע
אל תושיטו יד. אל תכניסו את הפנים. אל תנסו לפתוח את הלסת ביד. אתם תשלמו על זה בעוד 10 תפרים.
השיטות שעובדות:
- הרמת רגליים אחוריות: תופסים את הרגליים האחוריות של הכלב הנושך ומרימים למעלה. זה מבלבל את הכלב, הוא משחרר את האחיזה. השיטה הבטוחה ביותר.
- מים קרים: שופכים מים קרים (או קרח) על הראש של הכלב הנושך. רפלקס ההפתעה משחרר את הנשיכה.
- חפץ להכנסה: אם אין ברירה, דוחפים חפץ קשיח (מקל, כף עץ, ארנק) בין הלסתות. לא את היד.
מה לא עובד: למשוך את הכלב בזנב, להרביץ, לצעוק. זה מגביר עוררות וגורם לנשיכה עמוקה יותר.
שלב 2: להעריך את הפציעה
| סוג פציעה | מה עושים |
|---|---|
| שריטה שטחית, העור לא נפרץ | שוטפים במים וסבון, מחטאים |
| העור נפרץ, מדמם מעט | לוחצים עם גזה 5 דקות, שוטפים, למיון |
| דימום חזק | לחץ ישיר מיידי, חוסם עורקים, 101 |
| נשיכה בפנים / בצוואר / ביד | מיון מיידי, לא משנה כמה עמוקה |
חשוב: ילדים קטנים נמצאים בגובה הפנים של הכלב, ולכן נשיכות של ילדים פוגעות הרבה פעמים בפנים ובראש. לעולם אל תשאירו ילד קטן לבד עם כלב, גם לא הכלב הכי טוב בעולם.
עזרה ראשונה: שלב אחרי שלב
אחרי שהפרדתם, הנה מה שעושים:
- לחץ ישיר: לוקחים גזה (או בד נקי) ולוחצים ישירות על הפצע. לא מנגבים, לא מנקים: לוחצים. 5-10 דקות, בלי להרים.
- שטיפה: אחרי שהדימום נעצר, שוטפים במים זורמים וסבון עדין. 5-7 דקות לפחות. מים פושרים, לא חמים.
- חיטוי: מורחים חומר חיטוי (פולידין, בטאדין). לא אלכוהול: זה הורס רקמה ומאט ריפוי.
- חבישה: מכסים בגזה סטרילית, לא הדוק מדי.
- רופא: הולכים למיון אם העור נפרץ. גם אם זה נראה קטן. פה של כלב מלא בחיידקים. נשיכה קטנה יכולה להזדהם תוך 6-12 שעות ולהפוך מאשפוז.
מתי חייבים ללכת למיון?
חובה ללכת למיון ב-6 המקרים הבאים:
- העור נפרץ: גם נקב קטן. פה של כלב מעביר פסטורלה, סטפילוקוקוס, ועוד חיידקים רבים לבני אדם.
- נשיכה בפנים: כל נשיכה מעל הצווארון. סיכון לצלקות, נזק עצבי, וזיהום.
- נשיכה ביד או באצבעות: הגידים קרוב לפני השטח. כל שעה של עיכוב מקטינה את סיכויי ההצלה.
- דימום שלא נעצר אחרי 10 דקות: סימן לפגיעה בכלי דם.
- הננשך הוא ילד מתחת לגיל 5: מערכת חיסון לא מפותחת, סיכון גבוה יותר.
- סימני זיהום: אדמומיות שמתפשטת, חום, נפיחות תוך שעות מהנשיכה.
שורה תחתונה: בספק? לכו להיבדק. בדיקה מוקדמת פשוטה וזולה הרבה יותר מטיפול בזיהום שהוזנח, שעלול להגיע לאשפוז ולניתוח.
הבירוקרטיה: תיעוד, דיווח, ביטוח
גם אחרי שהננשך מטופל, יש עוד עבודה לעשות.
לתעד הכל: מצלמים את הפציעה. רושמים תאריך, שעה, מקום, שם בעל הכלב, חיסונים (בעיקר כלבת), עדים, פרטי ביטוח. תיעוד טוב יכול להיות ההבדל בין כיסוי ביטוחי מלא לבין תביעה אישית.
לדווח: נשיכת כלב בישראל מדווחת לרשויות, והכלב שנשך נכנס להשגחת כלבת של 10 ימים לפי הנחיית הווטרינר העירוני. התקשרו לווטרינר העירוני ברשות שלכם, והוא יגיד לכם איפה ואיך ההשגחה מתבצעת.
ביטוח: בדקו בפוליסת ביטוח הדירה שלכם אם יש כיסוי צד ג׳ לנזקים שגורם כלב. ביטוח אחריות יכול לחסוך לכם תביעה יקרה.
מה עושים עם הכלב אחרי נשיכה?
זאת שאלה שקשה לענות עליה בלי לראות את המקרה. אבל יש עקרונות:
אל תענישו. להרביץ, לנעול, לצעוק: זה לא מלמד כלב לא לנשוך. זה מלמד אותו לפחד. וכלב מפחד זה כלב מסוכן יותר.
תבינו למה. נשיכה זה סימפטום, לא המחלה. ארבע סיבות עיקריות: (1) הגנה: מישהו איים על הטריטוריה, האוכל, הצעצוע. (2) פחד: הכלב נקלע לסיטואציה מאיימת ולא יכול לברוח. (3) כאב: כלב פצוע או חולה נושך כשנוגעים בו. (4) דחף טריפה: רמת עוררות שהתפרצה.
תחשבו על ניהול סיכונים. עד שהטיפול מתקדם: אל תשאירו את הכלב עם ילדים, אל תכניסו אותו לסיטואציות שהפעילו אותו, שימו זמם (מחסום פה) בביקור אצל וטרינר.
האמת המעצבנת: יש כלבים שבשלב מסוים אי אפשר ללמד אותם לא לנשוך. זה נדיר, אבל קיים. ההחלטה היא ניהול סיכונים או המתת חסד. אף אחד לא רוצה להגיע לשם, ולכן עדיף לפנות למאלף התנהגותי מוקדם.
איך אני מטפל בכלב שנשך?
נשיכה היא לא אופי של כלב, היא תוצאה של משהו שלא טופל. אני מתחיל בהערכה: אני פוגש את הכלב בבית, רואה איך הוא מגיב, מברר מתי הנשיכה קרתה ומה קדם לה, ובודק מה הפוטנציאל שלו ומה המשפחה יכולה לעשות בפועל.
אחר כך אני מתאים ציוד. הציוד נבחר לפי הכלב ולפי הבעלים, כדי שתהיה לכם שליטה בטוחה כבר מהיום הראשון, גם ליד אורחים וילדים.
והעיקר הוא אתם. אני מלמד אתכם לתקשר עם הכלב ולהוביל אותו, לזהות את הרגע שלפני ולעצור אותו בזמן. בהתחלה אתם מרסנים אותו, ובהמשך הכלב לומד לרסן את עצמו.
מתי רואים שינוי? כשהבעיה נובעת מתקשורת, רואים הבדל כבר מהשיעור הראשון. כשצריך לבנות תהליך, השינוי מתחיל להיראות בסביבות השיעור השלישי. מספר המפגשים נקבע לפי הכלב, לא מראש.
מפגש עולה 500 ₪. לכלב מעל גיל 8 חודשים יש חבילה של עד 6 מפגשים ב-2,500 ₪, ולגורים עד גיל 8 חודשים חבילה של עד 10 מפגשים ב-4,000 ₪. על כל התהליך: טיפול בבעיות התנהגות בכלבים. אם הנשיכה היא חלק מתוקפנות כללית: אילוף כלב תוקפני.
איך מונעים נשיכות חוזרות?
5 הכללים של מניעה
- קראו סימנים: פיהוק, ליקוק שפתיים, הפנת ראש, זנב בין הרגליים, עיני לוויתן. אלה סימנים שהכלב לא נוח. רוב האנשים לא רואים אותם.
- אל תתקרבו לכלב שאוכל: כלב לא רוצה שייקחו לו את האוכל. זה אינסטינקט הישרדותי.
- אל תתקרבו לכלב ישן: הרפלקס של כלב שהתעורר בהפתעה זה נשיכה.
- חנכו ילדים: רוב הנשיכות של ילדים הן מכלב שהילד מכיר, בבית של המשפחה.
- דעו מתי להתרחק: כלב קפוץ, נובח בקול נמוך, שיער סומר: זה לא הזמן להתקרב.
מתי להתקשר למאלף?
- אחרי הנשיכה הראשונה: זה הזמן להתקשר. לא מחכים לנשיכה שנייה כדי לבדוק אם זה דפוס.
- נהימות, חשיפת שיניים או חטיפות באוויר: גם בלי נשיכה, זה השלב שבו הכי קל לעצור.
- נשיכה של ילד או נשיכה עם פציעה: מתקשרים עוד היום, ובינתיים מפרידים בין הכלב לילדים.